Vayedaber

Yevamoth

Daf 29b

משנה: אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. גֵּירְשָׁהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. חָלַץ לָהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.

Traduction

Si la femme d'un homme meurt, il est permis à ce veuf d'épouser la sœur de celle-ci; de même, si la femme a été répudiée et qu'ensuite elle meurt, le mari peut en épouser la sœur, même lorsque la défunte a été mariée à un autre. De même, après le décès de la belle-sœur qui incombe à l'homme par lévirat, il lui est permis d'en épouser la sœur, soit qu'il ait été déchaussé par elle et qu'ensuite elle est morte, soit qu'après cet acte elle ait épousé un autre, puis elle est morte.

Pnei Moshe non traduit

מתני' יבמתה שמתה מותר באחותה. מפרש בגמ':

29b אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ הַוְולָד כָּשֵׁר. מוֹדֶה שֶׁאִם הָֽיְתָה הַוְולָד נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוְולָד כָּשֵׁר. מוֹדֵי שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבַּת רַב אָמַר. בְּנִין דִּילֵידַת אִמָּא דְהַהוּא גַבְרָא אֲרָמַאי. אָמַר לֵיהּ. כָּשֵׁר. אָמַר לֵיהּ רַב חָמָא בַר גּוּרְיָא. הֵן דְּעַייְמָךְ רַגְלֵיךְ עַד דְּלָא יֵתֵיי שְׁמוּאֵל וִיפְסָלִינָךְ. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַווְלָד כָּשֵׁר. מוֹדֵי שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אע''ג דאמר כו'. הבא על אחותו הולד כשר גרסינן:

גוי ועבד כו' שאם היתה נקבה כו'. בבלי לעיל מ''ה וכדפרש''י שם דהא דאמר בנה פגום לאו דוקא אלא משום בתו נקט לה. אבל דעת הרמב''ן ז''ל דבנה נמי פגום הוא ואם בא על כהנת לויה וישראלית בתו פסולה לכהונה דכיון דיליף שם ק''ו מאלמנה לכ''ג בנה חלל כאלמנה:

אתא לגביה דרב כו'. שהולידו אמו מארמאי ושאלו אם הוא כשר:

הן דעיימך רגליך. האסף רגלך וצא מהר מכאן עד דלא יבא שמואל ויפסול אותך דסבר דהולד פסול ובבבלי דף מ''ה קאמר לשמואל נמי הולד כשר:

וּמַה רָאוּ לוֹמֵר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָא. מָקוֹם שֶׁנִּכְלְלוּ כָּל הָעֲרָיוֹת לְהִיכָּרֵת. יָצָאת אֵשֶׁת אָב לְלַמְּדָךְ עַל הַמַּמְזֵר. מִחְלְפָח שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. תַּמָּן הוּא יְלִיף לֵיהּ מִכְּלָלָא וְהָכָא הוּא יְלִיף לֵיהּ מִפְּרָטָא. דְּתַנֵּי מִצְוֹת י֨י. הָיִיתִי אוֹמֵר. אַף אוֹכְלֵי שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בִּכְלָל. הֲרֵי אַתְּ דָּן לוֹמַר. נֶאֱמַר כָּאן מֵעֵינֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵעֵינֵי. מַה עֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַייָבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וְעַל זְדוֹנוֹ כָרֵת. אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חַייָבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אִי מַה עֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. מָקוֹם שֶׁיָּצָאת עֲבוֹדָה זָרָה לְלַמֵּד עַל מְחוּייָבִין כְּרִיתוּת לֹא יָצָא עִמָּם כָּרֵת אֶלָּא כָּרֵת בִּלְבַד. אֲבָל מִיתָה מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאת. מִחְלְפָח שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. תַּמָּן הוּא יְלִיף לֵיהּ מִכְּלָלָא וְהָכָא הוּא יְלִיף לֵיהּ מִפְּרָטָא. תַּמָּן נִכְלְלוּ כָל הָעֲרָיוֹת לְקָרְבָּן. יָצָאת עֲבוֹדָה זָרָה לְלַמֵּד עַל מְחוּייָבֵי קָרְבָּנוֹת. אִית לָךְ מֵימַר. הָכָא נִכְלְלוּ כָל הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. יָצָאת אֵשֶׁת אָב לְלַמֵּד עַל הַמַּמְזֵר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ומה ראו לומר כו'. וללמוד מכרת דאשת אב ולא ממיתה דאשת אב וכר' יהושע:

ממקום שנכללו כו'. כלומר דהרי כאן ילפינן מאשת אב הואיל ויצאת מכלל כל העריות ולא ללמד על עצמו כו' ומקום שנכלל' אשת אב בפ' עריות כרת שם כתיבא כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו והולכין אחר הכלל מהיכן דיצאת ללמד על ח''כ דהויא ממזר:

מחלפא שיטתיה כו' תמן כו'. כלומר הכא בעריות מכללא הוא דיליף דהולך אחר מקום הכלל והכא בע''ז וכדלקמיה הולך אחר הכתוב במקום הפרט:

דתני. ברייתא זו כתובה בהוריות פ''ב ובבבלי שם דף ח' בנוסחא אחרת:

מצות ה'. כתיב בחטאת דנשיא ובציבור:

אף אוכלי שקצים. דנחייבו קרבן חטאת:

נאמר כאן מעיני. ונעלם דבר מעיני הקהל:

ונאמר להלן. בע''ז פ' שלח לך והיה אם מעיני העדה:

מה עיני כו' ועל שגגתו חטאת. ופריך הש''ס שם עלה אי מה עיני כו' דהרי ע''ז מיתת ב''ד היא ונימא מחויבי מיתת ב''ד חייבין בקרבן בשוגג:

ואמר שם ריב''ח. והגי' חסרה התם וגרסינן כדהכא:

דמקום שיצאת ע''ז ללמד כו' לא יצא עמה אלא כרת בלבד גרסינן. כלומר דמקום דפרטא דע''ז כתיבא שם כרת כתיבא הכרת תכרת הנפש והילכך למדין על מחויבי כריתות לקרבן:

אבל מיתה בע''ז ממקום אחר באת. ולא נרמזה שם במקרא:

מחלפא שיטתיה כו'. השתא מסיק לקושיא דלעיל אמר דהולכי' אחר הכלל וממקום שיצאה והכא בע''ז יליף ליה ממקום הפרט:

ומשני תמן נכללו כל העריות כו'. כלומר דעל כרחך התם בע''ז לא שייך לילף ממקום הכלל דהא כתיב מכל מצות ה' וא''כ נכללו כל העריות לומר דהכל בכלל הן חייבי כריתות הן חייבי מיתה וכשהכתוב ממעט בע''ז דיצאה מן הכלל ללמד כו' היינו למעט שאין מחויב קרבן אלא חייבי כריתות וכדכתיבנא שם וא''כ ממקום הפרט ע''כ דנילף:

אבל הכא אית לך למימר הכא כו'. בתמיה דמידי ממזר כתיבא בפ' עריות דנאמר דאשת אב ממעט הכלל וע''כ דנילף ממקום הכלל דכרת התם כתיבא:

Yevamoth

Daf 30a

משנה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין גֵּט אַחַר גֵט וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר וְלֹא בְעִילַה אַחַר בְּעִילָה וְלֹא חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵט וּמַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר אֲבָל לֹא אַחַר בְּעִילָה וְלֹא אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.

Traduction

R. Gamliel dit: en fait de lévirat, on n'octroie pas de divorce après le premier; et après la promesse donnée, on ne fait pas d'autres engagements: après la cohabitation, il n'y en a pas pas d'autre, et une fois le déchaussement opéré, on ne renouvelle pas cet acte. Les autres sages disent: il survient parfois qu'un acte de divorce soit remis après le premier, ou qu'une parole donnée soit remplacée par une autre promesse, mais ils n'admettent plus aucune modification après la cohabitation, ou après le déchaussement.

Pnei Moshe non traduit

מתני' רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט. שתי יבמות ליבם אחד מאח אחד ונתן גט לראשונה וחזר ונתן גט לשניה לא נאסרו קרובות השניה עליו דמכי יהיב גט לראשונה פקעה זיקת שתיהן מעליו דגט מהני ביבמה למיקם עלה בלא יבנה ושוב לא ייבם לא הוא ולא שאר האחין לא יבמה שקבלה הגט ולא לצרתה הילכך כי הדר ויהיב גט לשניה אינו כלום דהוי כמגרש נכרית דעלמא וכן הדין בשני יבמין ליבמה אחת ונתן זה גט וזה גט האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה:

ולא מאמר אחר מאמר. בין שתי יבמות ליבם אחד בין שני יבמין ליבמה אחת האחרון אינו כלום ואינה צריכה ממנו גט ומותר בקרובותי'. וטעמא דר''ג מסיק בגמ' דסבר לה הגט פוטר קצת ושייר קצת וכן במאמר דקונה קצת ושייר קצת ומש''ה כל מה שעתיד השני לדחות ולפטור בגט כבר דחה הראשון ובמאמר מה שעתיד השני לקנות כבר קנה הראשון ומה''ט מודה ר''ג דיש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר כדנפרש בגמ':

יש גט אחר גט. דהא קמא לא דחה זיקתה לגמרי דהרי בעי' חליצה הילכך אכתי איכא פלגא זיקה ואהני גט שני לשניה לאסור בקרובותיה:

אבל לא לאחר בעילה כו'. דאם בא על זו וחזר ובא הוא או אחיו על צרתה ביאת זנות בעלמא היא ואין אסור בקרובותיה וכן בחליצה:

הלכה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין גֵּט אַחַר גֵט כול'. יְבָמָהּ יָבוֹא עָלֶיהָ. זֶה הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זֶה הַמַּאֲמָר. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ יְהֵא הַמַּאֲמָר. תַּלמוּד לוֹמַר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. עוּרָה אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ לְיִיבּוּם. הַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ וְאֵין הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אִם כֵּן מַה הוֹעִיל בָּהּ מַאֲמָר. לְאוֹסְרָהּ לָאַחִין.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' יבמה יבא עלי' כו'. הובאה לעיל ריש פ' כיצד ושם פירשתי:

הלכה: אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ כול'. הָא בְאִמָּהּ אָסוּר. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בְּאִמָּהּ. 30a אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. חָלַץ לָהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָא בְאִמָּהּ אָסוּר. לְפוּם כֵּן תַּנָּא אֲחוֹתָהּ.

Traduction

De ce que la Mishna dit (§ 16): '' il est permis d'en épouser la sœur, '' il résulte que c'est interdit pour la mère. -Mais R. Jacob b. Aha n'a-t-il pas dit plus haut (2, 1) au nom de R. Eléazar: '' Lorsqu'une veuve attendant le mariage avec son beau-frère par lévirat meurt, il est permis à ce beau-frère d'épouser la mère de la veuve défunte ''? C'est vrai; mais comme il vient d'être dit: '' Lorsqu'après avoir déchaussé le beau-frère la veuve meurt, il est permis à ce dernier d'en épouser la sœur '', mais non par conséquent la mère; voilà pourquoi il est aussi parlé en dernier lieu de la sœur.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ומדייק מדקאמר ביבמה מותר באחותה. דקס''ד דבשמורת יבם קאי דאל''כ פשיטא היא אלא ודאי לאשמועינן הא באמה לא:

לא כן אמר רבי יעקב כו'. לעיל הלכה ח' דמותר באמה דאין זיקה לאחר מיתה:

ומשני אלא בגין כו'. דבחלוצה אסור באמה ודאי כדתנן לעיל הכי נקיט גם ביבמתו אעפ''י שאינה צריכה וכדמסיק בבלי שילהי פירקי דמשנה שאינה צריכה היא:

סליק פירקא בס''ד

רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זֶה הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ. זֶה הַמַּאֲמָר. וּכְשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אוֹ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא לְקוּחָה לוֹ. וְהַמַּאֲמָר לֹא הוֹעִיל בָּהּ כְּלוּם.

Traduction

vide

רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה. מַה טַעֲמָה דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ. וּלְקָחָהּ לֹו לְאִשָּׁה. הֲרֵי הִיא כְקִידּוּשֵׁי אִשָּׁה. מַה קִידּוּשֵׁי אִשָּׁה קוֹנִין קִנְייָן גָּמוּר אַף הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר. אֵי זֶה מַּאֲמָר בִּיבָמָה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶסֶף.

Traduction

vide

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source